ספר הזהר
רבי אליעזר הוה יתיב, והוה לעי באורייתא. אתא לגביה, ר' עקיבא, אמר ליה, במאי קא עסיק מר. א"ל בהאי קרא דכתיב וכסא כבוד ינחילם. מהו כסא כבוד ינחילם. זה יעקב אבינו, דעביד ליה כרסי יקר בלחודוי, לקבלא אולפן נשמתא דצדיקיא.
ספר הזהר
אמר רבי יהודה, אי הכי, מאי מקים מעפר דל. א"ל כמשמעו, אבל בהאי גוונא, מקים מעפר דל, בגין דלית ליה מגרמיה כלום, ומההוא עפרא נפק דל, דלית ליה כלום, ומההוא עפר, כל איבין וכל טיבו דעלמא נפקי מניה, וביה אתעבידו כל עובדין דעלמא, כמה דכתיב הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר, ותנינן הכל היה מן העפר, ואפילו גלגל חמה. אבל אבק, לא עביד פירין ואיבין לעלמין, ובג"כ ויאבק איש, דאתיא בההוא אבק, ורכיב עליה, בגין לקטרגא ליה ליעקב.
ספר הזהר
תא חזי, תרין נשין אינון דאשתכחו בעלמא, ואמרי תושבחתא דקב"ה, דכל גוברין דעלמא לא יימרון הכי. ומאן אינון. דבורה. וחנה. חנה אמרה, אין קדוש כיי' כי אין בלתך וכלהו קראי. דהיא פתחת פתחא דמהימנותא לעלמא, כגון מקים מעפר דל מאשפות ירים אביון, הא פתחא דמהימנותא. להושיבי עם נדיבים, הא מהימנותא דלעילא, באתר דאבהן שריין. מאן נדיבים. אלין אבהן, כדכתיב נדיבי עמים נאספו.